היכרות עם מאפיינים שונים של אי ביטחון תזונתי עוזרת להבין מדוע מדובר בסיטואציה שצריך לנסות למנוע כמעט בכל מחיר. מבחינה טכנית, אי ביטחון תזונתי מוגדר בתור מצב שבו לאנשים מסוימים אין גישה יום יומית, זמינה וחופשית לאוכל. זה יכול להיות מצב שנשען על חוסר יכולת כלכלית, על נכות, על מרחק גיאוגרפי ועוד. ספציפית בישראל, אי ביטחון תזונתי הוא מצב שמזוהה למשל עם אוכלוסיות מוחלשות והנתונים מראים שמדובר על תופעה רחבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
למידע נוסף על אי ביטחון תזונתי לחץ כאן.
בשלב הבא ניתן לבדוק מה הנתונים על אי ביטחון תזונתי בישראל לעומת מדינות אחרות, או באיזה אופן הם משתנים עם השנים .אמנם אין שינוי דרמטי בנתונים האלה, אבל בכל זאת כדאי לעקוב אחריהם כדי לנסות לגבש מסקנות לגבי אפקטיביות של דרכי פעולה מסוימות. אם למשל מגלים שכמעט אף דרך פעולה לא השיגה את המטרות שלה, כנראה שצריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות.
האם ואיך גם אנחנו יכולים לעזור לצמצם אי ביטחון תזונתי?
החדשות הטובות הן שמעורבות חברתית וקהילתית היא כלי מבוסס להתמודדות וצמצום מצבים של אי ביטחון תזונתי. זה אולי לא נראה ככה, אבל כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעזור לנסות לצמצם אי ביטחון מן הסוג הזה. עלינו להבין שמדובר בתופעה רחבה וכדאי גם לעקוב אחר הנתונים בשביל לראות אותה קיימת בישראל לעומת מדינות אחרות. בשלב הבא, נוכל לפעול אופרטיבית בשביל להביא לשינוי.
אחת הדרכים להתמודד עם אי ביטחון תזונתי יכולה להיות למשל התנדבות בקהילה, עזרה פיזית לאוכלוסיות מוחלשות והצטרפות למרכזי סיוע. אפשרות אחרת היא להעביר תרומות, מוצרי מזון וכסף. לא משנה מה בוחרים, העיקר שעוזרים.